ביטוח חבות מעבידים, ביטוח לאומי ותביעות שיבוב של המל"ל. דברים שחשוב לדעת.

להלן הסברים /דגשים / והמלצות לשנויים בפוליסת חבות מעבידים ביחס לחוק הביטוח לאומי .

ביטוח לאומי –

חוק הביטוח הלאומי הוא ביטוח סוציאלי שנעשה באמצעות
המדינה ומטרתו סוציאלית והוא למעשה ביטוח חובה המזכה את העובד בדמי
ביטוח גם אם לא היתה רשלנות מצד המעביד .

חבות מעבידים –

פוליסת חבות מעבידים מכסה אחריות לפי פקודת הנזיקין הבנויה
על רשלנות המבוטח , מכאן שעובד המגיש תביעה נגד המעביד והעילה היא
רשלנות עליו להוכיח שאומנם המעביד התרשל ועקב רשלנותו נפגע העובד .

בבטוח לאומי המבוטח הוא העובד , בבטוח חבות מעבידים המבוטח הוא המעביד .

ביטוח מעבידים הוא מעל לסכומים אשר ישולמו או אמורים להיות משולמים לעובד
על ידי המוסד לביטוח לאומי אותם הוא זכאי לתבוע בנזיקין מהמעביד
כגון- סבל, עגמת נפש , עזרת הזולת, אובדן שכר עתידי וכולי… .

יחסי עובד מעביד-

עובד יחשב לצורך הכיסוי הביטוחי
בתנאי שהוא נמצא בשירותו הישיר של המבוטח ומקבל את שכרו ממנו .

יחד עם זאת ישנם מקרים שמועסקים מתנדבים או עובדים במעמד עצמאי
הנמצאים באחריותו של המעסיק ולכן רצוי לשנות את נוסח הפוליסה כדלקמן :

" היזק גופני או מוות כתוצאה מתאונה או מחלה לאחד או יותר מעובדי המבוטח
המתוארים ברשימה והוא בשירותו של המבוטח בין אם בשכר ובין אם לאו
שאירעו תוך כדי ואו עקב עבודתם בעסק המבוטח" .

ביטוח חברות –

בטוח חבות מעבידים הנערך עבור חברות רצוי לציין במפורש כי ביטוח זה
חל גם על בעלי השליטה המועסקים בחברה .

שכר עבודה-

כמוגדר בפוליסה הינו סך כל המשכורות ,השכר, העמלה, וההטבות
האחרות הניתנים על ידי המבוטח לעובדיו .

קבלני משנה –

בהסכמת המבטח ניתן להוסיף לפוליסה קבלני משנה ועובדיהם בתנאי ששכרם
מוצהר ונכלל בסך הכללי של שכר העבודה .
ובתנאי שלא קיים כל ביטוח חבות מעבידים אחר שנערך על ידי המבוטח או לטובתו .

טופס 126 –

בפוליסות הבנויות על בסיס הצהרת שכר עבודה ,המבטח יבקש בתום תקופת הביטוח טופס 126 המפרט את השכר ששילם המבוטח בפועל , דמי הביטוח הסופיים יחשבו על פי טופס זה .

בפוליסות הבנויות על פי מספר עובדים ולא על בסיס שכר עבודה , כדוגמת פוליסות קבלניות רצוי לבטל במפורש בפוליסה כל תנאי להתאמת שכר .

חו"ל –

חשוב לציין שפוליסת חבות המעבידים מכסה פגיעה בשטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים .
מבוטח השולח את עובדיו לבצע עבודות מטעמו מחוץ לגבולות ישראל חייב להרחיב את הפוליסה לכסוי חבות גם בחו"ל מדובר בדרך כלל בשהות זמנית עד שישה חודשים .
במקרה של שהות מעל התקופה הנ"ל חשוב לציין זאת במפורש בפוליסה .

יצוין כי הרחבת הכיסוי היא לעניין התחום הטריטוריאלי אך לא לתחום השיפוטי .
התחום השיפוטי הוא מדינת ישראל בלבד.

תושבי שטחים בשטחים –

החוק הישראלי אינו חל על תושבי שטחים המועסקים בשטחים ובמקרה זה יש לערוך פוליסת פיצויים על פי החוק הירדני ( ראו מאמר קודם בנושא ) .

חריג כלי רכב –

פוליסת חבות המעבידים מחריגה אחריות עקב שימוש בכלי רכב מכיוון שהמבטח יוצא מנקודת הנחה שהעובד הנפגע מבוטח במסגרת ביטוח החובה לרכב על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים .
אלא שחוק זה שונה עם השנים וביטוח רכב חובה כיום אינו מכסה פגיעה עקב פריקה וטעינה/פגיעה בחניה מותרת / ופגיעה במהלך עבודה .

במקרים כאלה המעסיק עלול למצוא עצמו נתבע על ידי העובד ולהימצא ללא כיסוי ביטוחי ולכן רצוי במפורש לבקש מחברת הביטוח לבטל את "חריג כלי רכב " .

תיאור העיסוק –

רצוי להרחיב בפוליסה את תיאור העיסוק של העובדים ככל שאפשר על מנת להימנע
מפערים בכיסוי הביטוחי . יש להוסיף את המילים "וכל עיסוק אחר המותר למבוטח".

בסיס אירוע –

מקרה הביטוח הינו על בסיס אירוע דהיינו אחריות המבטח בשל תביעה אשר תוגש גם לאחר תום תקופת הביטוח ובתנאי שמקרה הביטוח אירע בתקופת הביטוח .

תאונת עבודה-

מוגדרת בחוק כתאונה אשר אירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של העובד כולל
מחלת מקצוע שחלה בה העובד עקב חשיפה לסיכון מתמשך ואשר לא הוחרגה בתנאי הפוליסה .

במקרה של מחלת מקצוע חברות הביטוח מכירות רק בחלק היחסי של החבות כפי היחס שבין תקופת החשיפה של העובד לגורם הנזק בתקופת הביטוח
לבין כל תקופת חשיפתו של אותו עובד לסיכון .

חשוב לזכור –

אי קיום חובותיו של המעביד כלפי עובדיו בבטוח לאומי ותשלום דמי ביטוח כדין
עלול לגרום לכך שהמעביד יצטרך לשלם מכיסו את כל התשלומים ששולמו על ידי
המוסד לביטוח לאומי אפילו שיש למעסיק ביטוח חבות מעבידים .

תביעות שיבוב –

סעיף 328 לחוק מעניק למוסד לבטוח לאומי סמכות להגיש תביעות שיבוב למעסיק
בגין כל התשלומים ששולמו או עתידים להיות משולמים לנפגע .

למוסד לביטוח לאומי ( המל'ל) המטפל במתן סעדים שהוגדרו בחוק המל'ל תשנ"ה 1955 מוקנות זכויות תביעה להשבת הכספים ששילם בשני מקרים :

א – מן המעביד – סעיף 369 א לחוק המל'ל מגדיר את הנסיבות בהן רשאי המוסד לתבוע השבתהכספים ששילם מן המעביד עצמו האומר :

" לא נרשם מעביד בהתאם לתקנות או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני וקרה לעובד מקרה המזכה בגימלא , רשאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע מהמעביד את הסכומים ששילם או עתיד לשלם בקשר לאותו מקרה . "

זכותו של המוסד לביטוח לאומי לתבוע את השבת הגימלאות מהמעביד שלא שילם כחוק את דמי הביטוח הלאומי הינה זכות סטטוטורית הקבועה בחוק ואינה מותנית ברשלנותו של המעביד.
כידוע פוליסות חבות מעבידים כפופות לפקודת הנזיקין המחייבות הוכחת רשלנות .

במקרה זה גם אם לא היה המעביד אחראי למעשה ההיזק לעובד ,יהא חשוף לתביעת שיבוב
של המל'ל בהשבת הגמלאות הואיל והפר את חובתו לבטח את עובדיו כחוק .

תביעות מסוג זה של המל'ל כלפי מעסיקים אינם מכוסים על פי תנאי הפוליסה ולא ניתן לכסותם .

ב' – ממזיק שאינו המעביד – סעיף 328 א לחוק המל'ל מקנה זכות שיבוב של המוסד כלפי מזיקים
אשר אינם מעסיקי המבוטח האומר :

" היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלא לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין ( נוסח חדש ) רשאי המוסד לתבוע מאותו צד שלישי פיצויעל הגמלא ששולמה או העתיד לשלמה "

פרוש הדבר שאם עובד נפגע תוך כדי ועקב עבודתו והינו זכאי לסעדי הביטוח הלאומי , רשאי המוסד לתבוע השבת הגמלאות מן המזיק שגרם לפגיעה .

משמעות הדבר שכל מזיק אחר שהזיק לאדם במהלך עבודתו חשוף לתביעות המל'ל .

בעצם כולנו חשופים לתביעות המלל .

לדוגמה: אם מגיע שליח שכיר ממשרד שליחויות למשרדי/משרדך/ משרדו ואו בית עסקו של מבוטח ונפגע במקום , היה והשליח זכאי לגמלאות מהמל'ל , אני /אתה / בעל העסק חשופים לתביעות שיבוב של המל'ל למרות שאיננו המעסיקים של עובד זה .

מאחר ואין כאן יחסי עובד מעביד במקרה זה יחשב השליח כצד שלישי .

אולם חברות הביטוח הזדרזו להגן על עצמן ומכניסות בפוליסות צד שלישי חריג

תביעות שיבוב של המל'ל .

חריג זה מופיע בנוסחים שונים ויש לדאוג לבטל חריג זה שאם לא כן אתם
חשופים ללא הגנה לתביעות המל'ל .

רוצים לפנות אלינו ולרכוש ביטוח חבות מעבידים במסגרת העסק או ביטוח הדירה בצורה נכונה ומותאמת? פנו אלינו, לעידן- שירותי ביטוח, ואנו נשמח לעמוד לרשותכם בעזרת ליווי אישי של סוכני הביטוח שלנו. חייגו עוד היום 04-8516929.