האם ביטוח רכב מכסה תאונה בגין נהיגה תחת אלכוהול או סמים?

סעיף  18 ב' 5  לפוליסה התקנית לביטוח רכב קובע כי הפוליסה אינה מכסה "אבדן או נזק שנגרמו בשל היות המבוטח נתון להשפעת סמים".

משמעות הדבר כי הפוליסה אינה כוללת סייג בנושא אלכוהול . מכיוון שאסור להתנות בפוליסה אלא לטובת המבוטח אין כל תוקף לחריג מפורש בפוליסה הפוטר את המבטח מחבות לגבי נזקים שנגרמו בשל היות המבוטח נתון להשפעת אלכוהול .

נשאלת השאלה מדוע איפשר המחוקק נהיגה בשכרות? הרי זה נוגד כל היגיון. המחוקק לא ראה מקום לקבוע חריג " אלכוהול", שכן פעולה זו להבדיל מצריכת סמים שאסורה על פי החוק הינה פעולה מקובלת חברתית , כמו כן ההשפעה של שתיית אלכוהול אינה ניתנת תמיד לצפייה מראש.

צריכת אלכוהול הינה מותרת ומקובלת וכלילת חריג כזה בפוליסה היתה בהכרח מובילה להתדיינות ממושכת בשאלה :

1. האם שתה הנהג כוס בירה אחת או שתיים ?
2. כמה זמן לפני צאתו לנסיעה ?
3. מה הייתה תכולת קיבתו ?

מה עוד שהפסיקה  אינה שוללת מהמבוטח כיסוי ביטוחי  בגין עבירות חמורות המגבירות את הסיכון הביטוחי כגון:

•  נסיעה ללא חגורה
• דיבור בטלפון
• חציית קו הפרדה לבן
• נסיעה באור אדום

לפיכך, אין יסוד להבחין בין התנהגויות אלה לבין נהיגה בשכרות. אי לכך, לא ניתן לשלול כיסוי ביטוחי כל אימת שהמבוטח נוהג שלא בהתאם לחוקי התעבורה .

הדיון בנושא נהיגה בשכרות התגלגל לא אחת לפתחם של בתי המשפט. פסקי דין שונים נכתבו בעניין והחלטות השופטים משתנות בהתאם לעניין. חלק מהשופטים מכריעים לטובת הנהגים בטענה שנהיגה בשכרות היא עברה על החוק ומשום כך המאבק צריך להתחולל בזירה המתאימה – פלילית ותעבורתית ובהתאם לחומרת העבירה.

הנוהג בשיכרות עובר על סעיף 26 (2) לתקנות התעבורה ועלול להתמודד במשפט הפלילי על ידי קביעת עונשים וקנסות.

האם קיים פסק דין תקדימי לכך?

באוקטובר 2018  פסק בית המשפט העליון בראשותם של השופטים  יעל וילנר/ דוד מינץ/ יצחק עמית פסיקה תקדימית . נפסק כי  בחירת המחוקק שלא לכלול מקרה בו המבוטח נהג תחת השפעת אלכוהול היא בחירה מודעת ומכוונת המהווה "הסדר שלילי'". בהתאם לכך לא ניתן להוסיף לפוליסה חריג אלכוהול. בגין "רשלנותו" או "אשמתו" של הפוגע נפסק כי עיקרון יסוד בדיני ביטוח הוא שהפוליסה נועדה להגן על מבוטחים גם מפני רשלנותם  שלהם והדבר מגולם בפרמיות שהמבוטח משלם.

עוד אומר בית המשפט העליון כי אין להקל ראש בנושא נהיגה בשכרות  אולם הכלים להתמודדות ולמיגור התופעה אינם בדיני הביטוח אלא בזירה החינוכית, ההסברתית, והפלילית.

לסיכום:

על מנת לעגן בחוק את השינויים החלים בתפיסה ובמגמה , הוגשה הצעת חוק על ידי השר גלעד ארדן הדורשת כי נהג שיכור ייחשב כ "אשם תורם" ויחויב בחוק בתשלום  30% מהנזק ו- 70% הנוספים ישולמו על ידי חברת הביטוח.

הצעה זאת מתבססת על דוקטרינת "האשם התורם", על פי סעיף 68 לפקודת הנזיקין  המאפשרת הפחתה בשיעור הפיצויים במקרה שבו תורם הניזוק לקרות הנזק. מאידך, התקנות  בנושא רכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון שפורסמו במרץ 2012  והפוליסה התקנית שבאה לאחר מכן, מקלות דווקא על נושא נהיגה תחת השפעת סמים  ולחריג סמים הוספה המילה "מסוכנים".

משמעות הדבר שהפוליסה כן מכסה נהיגה תחת השפעת סמים קלים. ההיגיון שעומד מאחורי התקנה הוא שבשנים האחרונות  קופות החולים מנפיקות אישורים רפואיים בגין צריכת סמים לחולים הנצרכים  לסמים קלים עקב מחלתם כדוגמת קנאביס רפואי.

אין ספק כי מדובר בסוגיה מורכבת וטעונה הן בהיבט המשפטי, הן בהיבט הערכי והן במשמעויות הפיננסיות הנגזרות ממנה. נראה על פניו כי יש חשיבות מרובה ומודעות ציבורית לנושא.

רוצים לפנות אלינו ולרכוש ביטוח רכב? פנו אלינו, לעידן- שירותי ביטוח, ואנו נשמח לעמוד לרשותכם בעזרת ליווי אישי של סוכני הביטוח שלנו. חייגו עוד היום 04-8516929. רוצים לקבל את מחיר ביטוח הרכב המשתלם ביותר? לחצו כאן.