מהו חוק הספורט? לשם מה נחקק? מי יכול להימנות על חוק זה? כל זאת במאמר הבא.
חוק הספורט נחקק בכנסת בשנת התשמ'ח – 1988 ובא להגן על ספורטאים הנפגעים במהלך פעילות ספורטיבית במסגרת פעילותם באגודות , ארגונים ותאגידי ספורט. עד לחקיקה בכנסת נושא זה היה פרוץ וספורטאי אשר נפגע במסגרת פעילותו הספורטיבית לא היה מבוטח ונפל בין הכיסאות.
סעיף 7 לחוק הספורט מחייב את תאגידי הספורט השונים לבטח בביטוח חובה מינימלי את כל הספורטאים שלוקחים חלק במשחקים, אימונים או בתחרויות מטעמן כדלקמן:
- במקרה מוות – לספורטאי עד גיל 20 = 30,000 ₪, מעל גיל 20 = 100,000 ₪.
- במקרה נכות – 150,000 ₪ לנכות בשיעור 100% וחלק יחסי מהם לכל שיעור נכות אחר.
- אשפוז/ טיפול רפואי/ טיפול שיניים – 5000 ₪.
- אובדן כושר עבודה – מהיום ה-11 עד גיל 20 = 100 ₪, מעל גיל 20 = 400 ₪.
- ביטוח צד שלישי – גבול אחריות למקרה ותקופה 250,000 ₪.
יצוין כי סכומי הביטוח הרשומים הינם מינימליים כפי שקבועים בחוק. יחד עם זאת, סכמוי הביטוח שניתן לקבל בשוק הביטוח בפועל הם יותר גבוהים, כדלקמן:
- במקרה מוות – לספורטאי עד גיל 20 = 65,000 ₪, מעל גיל 20 = 200,000 ₪.
- במקרה נכות – נכות מלאה 286,000 ₪.
- אשפוז/ טיפול רפואי/ טיפול שיניים – 9550 ₪.
- אובדן כושר עבודה – עד גיל 20 = 195 ₪, מעל גיל 20 = 765 ₪.
- ביטוח צד שלישי – גבול אחריות 500,000 ₪.
ספורטאי המרוויח שכר מעיסוקו בארגון –נחשב "עובד" ופציעה במסגרת אימון או משחק של מי שמרוויח שכר במסגרת עיסוקו הספורטיבי מוגדרת כתאונת עבודה. הספורטאי זכאי לקבל פיצוי גם מבטוח לאומי וגם מכוח פוליסת הביטוח לספורטאים.
אם תאונת ספורט מתרחשת בגלל ליקויים במתקן שבו התקיימה הפעילות הספורטיבית, כגון: תחזוקה לקויה של מתקנים , בורות, מכשולים , תאורה לקויה ועוד – הנפגע רשאי להגיש תביעת נזיקין כנגד בעלי המתקן/מתקיני המתקן/מפעילי המתקן ועוד גורמים קשורים מכוח פקודת הנזיקין על פי עוולת הרשלנות סעיף 35 לפקודה. יצוין בהקשר זה כי שחקן שנפצע בהיתקלות עם שחקן אחר יתקשה להוכיח כי מדובר ברשלנות המצדיקה תביעת נזיקין.
תגמולי הביטוח המשולמים על פי הפוליסה שנרכשה לספורטאי מכוח חוק הספורט אינה מייתרת את זכותו של הספורטאי להגיש תביעת ביטוח על פי פוליסת ביטוח פרטית שרכש כגון פוליסת תאונות אישיות , נכות מתאונה או אובדן כושר עבודה, אלא אם אותה פוליסה מחריגה מפורשות אירועי ספורט או אירוע ספורט מהסוג בה עסק הספורטאי.
הפסיקה קובעת כי גם ישיבה על ספסל, מנוחה, הליכה אל הברזיות בהפסקה וכדומה – יחשבו כפעילות ספורט מכיוון שמדובר ברצף של פעולות המלוות את המשחק עצמו ולא את התחרות /משחק/אימון גרידא .
יש לציין כי תאונת ספורט במסגרת פעילות עצמאית פרטית כגון משחק כדורגל או כדורסל עם חברים אינה נכללת בחוק הספורט והנפגע רשאי לתבוע בתביעת נזיקיןאת הגורם האחראי אם ישנו כזה .
תיקון החוק ב-2016 ו-2018:
בתאריך 1.8.2016 נעשה תיקון לחוק אשר מקטין את היקף החובה המוטלת על איגודי הספורט ולפיו חובה זו לא תחול לגבי הספורטאים הבאים:
- ספורטאים המשתתפים בפעולת ספורט שמעסיק מארגן או תומך בה כפעילות נלווית לעבודה.
- ספורטאים המקבלים שכר חודשי בגובה שכר מינימום לחודש לפחות בתמורה להשתתפותם בתחרויות ספורט.
- תלמידים המבוטחים וזכאים לפיצוי מפוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים.
הרציונל של התיקון לחוק הוא לנסות ולצמצם את ההוצאה עבור רכישת הביטוח אשר יוצאת מכיסם הפרטי של הספורטאים אשר טרם תיקון החוק הוצאה זאת הייתה מוטלת לפתחם. התיקון לחוק מסתמך על כך שאותם ספורטאים אמורים לקבל פיצוי בגין פציעתם מגורם צד שלישי (בין אם ביטוח תאונות אישיות תלמידים ובין אם מהמוסד לביטוח לאומי בהיות התאונה – תאונת עבודה).
בתאריך 1.7.2018 נכנס לתוקף תיקון 15 לחוק הספורט המתיר לספורטאי ישראל לבטח עצמם ללא קשר לחוק הספורט. ספורטאי אשר יציג פוליסת ביטוח שביצע באופן פרטי יהיו פטורים שאר הגופים המצוינים בחוק מלבטח את אותו ספורטאי פעם נוספת.
החוק החדש פותח את שוק הביטוח לתחרות ובא לעזור למעלה מ 50,000 ספורטאי ישראל להוזיל את עלות הביטוחים ולמנוע כפל ביטוחים. חוק זה פוטר גם את 3000 הסטודנטים הפעילים באס"א ואת 20 אלף שחקניות ליגות הכדורשת.
רוצים לפנות אלינו ולרכוש ביטוח ספורטאים? פנו אלינו, לעידן- שירותי ביטוח, ואנו נשמח לעמוד לרשותכם בעזרת ליווי אישי של סוכני הביטוח שלנו. חייגו עוד היום 04-8516929.
